מדריך
אופטי או AirPlay ל-Sonos ממחשב Mac?
שתי דרכים להעביר צליל ממחשב Mac לרמקול Sonos: בכבל אופטי, או דרך הרשת שלך ב-AirPlay. רוב ההשוואות בין השניים נטענות סביב איכות הצליל, וזה הוויכוח הלא נכון. AirPlay 2 הוא נטול אובדן. ההבדל האמיתי הוא זמן.
למה השמע של AirPlay מפגר אחרי הווידאו?
כל שמע שנשלח דרך רשת חייב להיאגר. רשת אלחוטית אינה מספקת מנות בקצב קבוע — היא חולקת את האוויר עם השכנים שלך, עם המיקרוגל ועם כל השאר ב-Wi-Fi שלך — ולכן הרמקול המקבל שומר רזרבה של שמע ומנגן ממנה, ומחליק את הפערים. בלעדיו היית שומע כל היסוס כניתוק.
הרזרבה הזו היא השהיה. זה לא באג וזה לא מימוש גרוע; זה המנגנון, וזו הסיבה ש-AirPlay אמין. זו גם הסיבה שהצליל מגיע אחרי התמונה.
באלבום זה לא משנה בכלל — שום דבר על המסך אינו מחכה לו. בכל דבר שיש בו פנים, זה משנה מאוד. ברגע שהבחנת ששפתיים נעות לפני המילים, אתה לא יכול להפסיק להבחין בזה.
אין לזה הגדרה. נגן ששולט בשני הצדדים יכול להזיז את התמונה כדי להתאים, ויש כאלה שעושים זאת. כל דבר חי — שיחה, משחק, גלילה בציר זמן שאתה עורך — לא יכול.
AirPlay אינו האפשרות עם האובדן
כדאי לומר זאת בפירוש, כי זה הדבר הכי נפוץ שנאמר עליו בטעות. AirPlay 2 נושא ALAC — Apple Lossless. זה לא Bluetooth. הוא אינו מקודד מחדש את המוזיקה שלך למשהו קטן יותר ומשליך חלק ממנה. ביט אחר ביט, מה שמגיע לרמקול הוא מה שיצא מה-Mac שלך.
אז אם אתה בוחר כבל כדי לשמור על הרזולוציה של השמע, הנימוק אינו מחזיק מים. בחר בכבל בגלל מתי הצליל מגיע, לא ממה הוא עשוי.
במה AirPlay באמת טוב יותר
אין מה לקנות
בלי כבל, בלי מתאם, בלי יציאה. לרוב מחשבי ה-Mac העדכניים אין פלט אופטי כלל, ולכן מעבר לחיבור קווי פירושו בדרך כלל רכישת חומרה לפני שתשמע משהו.
הוא הולך איתך
מחשב נייד על הספה עדיין מחובר. כבל קושר את הצליל לשולחן אחד, וניתוק הוא החלטה שאתה מקבל כמה פעמים ביום.
יותר מחדר אחד
קיבוץ רמקולים הוא הדבר ש-Sonos נועד לו, וכניסה קווית מזינה רמקול אחד. דרך הרשת אפשר לשלוח את אותו שמע לכל הבית.
מקשי עוצמת הקול כבר עובדים
macOS יודע שהרמקול שם, ולכן הוא נושא את העוצמה עבורך. אין מה להתקין ואין מה להגדיר.
מה הכבל קונה
צליל שנוחת יחד עם התמונה
אין מאגר ראוי לשמו, כי אין רשת לשרוד. זו כל הסיבה למתוח כבל, וזו אינה העדפה — זה ניתן למדידה, ואפשר לשמוע את זה בעשר שניות של כל דבר עם דיאלוג.
אין מה לחבר מחדש
כבל אינו מתנתק כשמישהו מתחיל גיבוי, אינו דורש בחירה מחדש אחרי שינה, ולא אכפת לו כמה עמוס התדר 5 GHz.
PCM לינארי, ישר עד הסוף
TOSLINK מוליך את אותן דגימות שה-Mac שלך ייצר. גם AirPlay מגיע שלם — כאן יש תיקו, לא ניצחון, והוגן יותר לומר זאת.
בלי הרשאות, בלי גילוי
זה עובד כשהרשת נפולה, ברשת אורחים, ברשת משנה אחרת, וגם ב-Mac שה-Wi-Fi שלו כבוי לגמרי.
אז במה כדאי להשתמש?
החלוקה הכנה היא לפי מה שאתה עושה עם ה-Mac, לא לפי מה שאתה חושב על שמע אלחוטי.
- מוזיקה, פודקאסטים, רדיו, צליל רקע, יותר מחדר אחד — השתמש ב-AirPlay. הוא נטול אובדן, מקשי עוצמת הקול עובדים, וההשהיה אינה עולה לך בכלום כי שום דבר על המסך אינו מחכה.
- סרטים, שיחות וידאו, משחקים, עריכה, כל דבר עם תמונה — השתמש בכבל. זה המקרה שאלחוטי אינו יכול לנצח בו, ושום כוונון של הרשת אינו משנה זאת.
- שניהם, בזמנים שונים — נפוץ מאוד על שולחן עבודה. Optically קושר את מקשי עוצמת הקול לפלט אחד, כך שמעבר של ה-Mac בין הכבל למשהו אחר מעביר אותם הלוך ושוב מעצמו.
המלכוד שבכבל
אופטי מוליך שמע בכיוון אחד ושום דבר מעבר לכך. בלי ערוץ חוזר, בלי פקודת עוצמה. לכן ברגע שאתה מחבר אחד, מקשי עוצמת הקול של ה-Mac שלך מפסיקים לעבוד — macOS אינו יודע שיש רמקול בקצה השני, ואין לו מה להנמיך.
התמורה הזו היא הסיבה שהרבה אנשים מנסים את הכבל, שומעים את השיפור, נמאס להם להושיט יד לטלפון, וחוזרים לאלחוטי. למה מקשי עוצמת הקול מפסיקים לעבוד מסביר את המנגנון לעומק, ומה פותר את זה ומה לא.
הפתרון אינו לוותר על הכבל. עוצמת הקול יושבת ב-Sonos, וה-Sonos נמצא ברשת שלך בין אם השמע מגיע כך ובין אם לא. Optically קולט הגברה, החלשה והשתקה ופונה ישירות לרמקול דרך הרשת — בזמן שהצליל ממשיך לזרום בכבל, ללא נגיעה. אתה מקבל את התזמון של הכבל ואת מקשי עוצמת הקול של AirPlay בבת אחת.
כדי שיהיה ברור כמה זה שווה: אם אתה על AirPlay היום ומרוצה, אינך זקוק לזה. המקשים שלך כבר עובדים. Optically יכול גם לשלוט ב-Sonos שאתה מגיע אליו דרך AirPlay, ולהעביר אליו את הפלט של ה-Mac משורת התפריטים, אבל זו נוחות ולא פתרון לבעיה כלשהי.
שאלות נפוצות
אפשר להקטין את ההשהיה של AirPlay?
לא באופן משמעותי. המאגר קיים כדי שרשת משתנה לא תהפוך לניתוק נשמע, והוא אינו חשוף כהגדרה לא ב-Mac ולא ברמקול. נקודת גישה חזקה יותר הופכת את החיבור לאמין יותר; היא אינה מקטינה את המאגר.
ל-Mac שלי אין יציאה אופטית. מה אני צריך?
Apple ויתרה על השקע המשולב לאוזניות ולאופטי לפני שנים, ולכן ברוב מחשבי ה-Mac העדכניים צריך להוסיף את הפלט — או תחנת עגינה Thunderbolt שמציינת אופטי או S/PDIF ברשימת היציאות שלה, או ממשק שמע USB קטן שיש לו אחד כזה. מה לחפש מסביר את שתי הצורות ואת החומרה שבדקנו בעצמנו.
אילו רמקולי Sonos מקבלים כבל אופטי?
ל-Ray, ל-Playbar ול-Playbase יש כניסה אופטית מובנית. סאונדבר עם HDMI בלבד זקוק למתאם השמע האופטי של Sonos בין הכבל לרמקול — Beam מגיע עם אחד כזה, ובדגמים אחרים זו רכישה נפרדת. מדריך ההתקנה של Ray עובר על החיווט למקרה הנפוץ.
הבא
מוכן לחבר? מדריך ההתקנה של Sonos Ray ו-Mac מכסה את הכבל, את המתאם, את בחירת הפלט ב-macOS ואת הווידוא שהרמקול אכן מקבל. כבר חיברת הכול ותוהה למה המקלדת השתתקה? התחל כאן.
או תאר את המערכת שלך ותקבל תשובה מי מהשניים מתאים לה — שאל. אדם אחד בונה את Optically, תומך בו וקורא כל הודעה.